הורות מתרומת ביציות - הורות משותפת או יחידנית? - אמבריון אינטרנשיונל
הבלוג
14.01.2017

הורות מתרומת ביציות – הורות משותפת או יחידנית?

בשנים האחרונות, מושג ה”משפחה” התרחב וקיבל פנים וגוונים רבים, שלא הכרנו בעבר. גיל הנישואין הממוצע עלה (מאמצע שנות העשרים לאמצע שנות השלושים ואף הארבעים). התופעה של רווקים ורווקות בוגרים, אשר רוצים ילד, אבל אינם ממהרים לקחת על עצמם את המחויבות הנלווית למערכת יחסים זוגית אשר כוללת מגורים וניהול משק בית משותף, הופכת לנפוצה יותר מבעבר.

מאחר והרצון וההחלטה להפוך להורה, באים כהחלטה עצמאית פרטנית של אחד משני ההורים הביולוגיים ואינם באים, בהכרח, מתוך מערכת יחסים זוגית, מעמיד הדבר אתגרים רבים וצורך התמודדויות איתם, בדרכים יצירתיות, שהמערכות השונות לא הכירו בעבר.

לבד לגמרי או בשותפות?

בפני רווק או רווקה יחידים, אשר אינם נמצאים במערכת יחסים זוגית ומגיעים להחלטה כי הם רוצים להפוך להורים, עומדים שני סוגי הורות עיקריים: הורות יחידנית והורות משותפת. לכל אחד משני סוגים אלה יתרונות ואתגרים משלו, הקובעים את מידת הרלוונטיות שלו עבור הרווקה או הרווק הספציפיים השוקלים אותם.

הורות יחידנית – לרוב, מדובר בהורות נשית, בה פונה האם לבנק הזרע ומשתמשת בתרומת זרע של תורם, שזהותו המדויקת איננה ידועה לה, פרט לתכונותיו הרשומות בתיק. לתורם הזרע אין שום חלק בתהליך ההיריון והלידה, או בתהליך גידול הילד, הנולד כתוצאה מהפריה זו. תורם הזרע איננו מודע, בשום שלב, לעובדה שזרעו יצר “ילד” (או ילדים) ולכן, אין לו שום אחריות או זכויות הנוגעות לילד, שלומו ורווחתו.

הורות משותפת – מערכת יחסים “לצורך” עניין ההורות. בה מדובר בשני אנשים שהקשר ביניהם מסתכם בהורות המשותפת לילד, ופרט לו, חייהם מתנהלים בדרכים נפרדות לגמרי. הם אינם חיים יחד כבני זוג, או מנהלים משק בית משותף, אולם קיימת ביניהם הסכמה על אחריות משותפת לשלומו, רווחתו ותהליך גידולו של ילדם המשותף. מטבע הדברים, מערכת הורות זו, בגלל מורכבותה, דורשת עיגון בהסכם, אשר נקרא הסכם הורות משותפת.

תרומת ביציות

בפני נשים, ללא קשר בסוג ההורות שבחרו, אשר הביציות שלהן אינן באיכות המספקת המאפשרת את הצלחת ההפריה או לידת ילד בריא (או שאינן מייצרות ביציות משל עצמן, מסיבות שונות) עומדת אפשרות תרומת ביצית. בתהליך זה, מופרות ביציות הנשאבות מתורמת ומופרות במעבדה בתאי זרע. לאחר הפריית הביצית, היא מוחדרת לרחמה של האם. מקור הזרע, בתהליך זה, יכול להיות בן זוג רשמי (במקרה של הורות מסורתית – בעל, ידוע בציבור וכד’), תורם אנונימי מבנק הזרע (במקרה של הורות יחידנית) או שותף להורות (במקרה של הורות משותפת).

הסכם הורות משותפת ותרומת ביצית

גם במקרה של תרומת ביצית בהורות משותפת, הסכם הורות משותפת מפרט את חובות וזכויות כל אחד מהצדדים, ממש כאילו היה מדובר בביצית שמקורה בשותפה להורות המשותפת. לתורמת הביצית, כמו לתורם הזרע (במקרה של הורות יחידנית מתורם בבנק הזרע), אין שום מעמד חוקי בחייו של הילד שנולד, אלא אך ורק לאנשים שערכו את ההסכם ביניהם.

לסיכום:

כל מערכת הורית אשר כוללת יותר מהורה אחד, חייבת להיות מעוגנת בהסכם מקדים, אשר מפרט את זכויותיו וחובותיו של כל אחד מהצדדים ורמת המעורבות שלו בחיי הילד שעתיד להיוולד. ניסוח וחתימה על הסכם כזה, בטרם תחילת תהליך ההפריה (לא כל שכן לפני לידת הילד) תמנע מצבים לא נעימים בהמשך הדרך.

*כל המאמרים באתר נכתבו באנגלית על ידי מומחי פריון ממוסדות מוכרים בארה"ב ואנגליה. המאמרים תורגמו בשפה פשוטה להבנה. משפחת אמבריון שואפת לספק לכל מטופלת מידע עדכני וחינוכי לגבי כל הנושאים הקשורים לפריון ותהליך תרומת ביציות.

קידום אתרים אורגני | פרסום בפייסבוק | Powered & Designed by EVEREST

לכל שאלה בכל שעה