7 הדברים שרופא פוריות לא יספר לך | אמבריון אינטרנשיונל
הבלוג
14.01.2017

7 הדברים שרופא פוריות לא יספר לך

7 דברים שמחלקות פוריות לא יספרו לך

1. איננו יכולים לשנות את הביולוגיה הבסיסית

נשים אמריקניות הופכות לאימהות בגיל מוקדם מאי פעם, בשל השיפורים בטיפולי הפריה והתקדמותן של נשים בהשכלה הגבוהה ובקריירות, אשר פתחה בפניהן אפשרויות נוספות אך בה בעת גם מציבה מכשולים בהקמת משפחה. מספר הנשים שילדו את ילדן הראשון בגילאים 40 עד 44 גדל בלמעלה מפי ארבע מ-1985 ועד ל-2012, כאשר מספר לידות אלה הגיע ל-109,579 ב-2012.

ידועניות שנכנסות להיריון עמוק בשנות ה-40 לחייהן, לרוב בסיוע משאבים כלכליים בלתי מוגבלים, יוצרות תפיסה כללית מוטעית לפיה פוריותן של נשים נמשכת בקלות לכשור החמישי לחייהן, מומחים טוענים.

7 דברים שמחלקות פוריות לא יספרו לך

ואולם האמת לאמיתה היא שנשים מגיעות לשיא יכולתן להרות באמצע שנות ה-20 לחייהן. ירידה קלה בפוריות מתחילה בשנות ה-30 המוקדמות  לחייהן, בדיוק כאשר נשים רבות נמצאות בעיצומה של הקריירה שלהן. הירידה מואצת סביב גיל 37 ולאחר מכן במידה חדה יותר לאחר גיל 40, לדבריהם של רופאי פוריות. עצם העובדה שבעידן זה נשים רבות מתמקדות בשלב מוקדם משמעה שנשים צעירות לא תמצאנה את בן זוגן בשנות ה-20 לחייהן, ואלה שכן תמצאנה עלולות לחוש בהיעדר ביטחון כלכלי מספיק על מנת להביא ילדים לפני גיל 30. “החברה גורמת לנו לבנות את המשפחה שחלנו כשהטבע אינו בשיא יעילותו”, טוען ד”ר תומאס ל. תות, מנהל היחידה להפריה חוץ גופית בבית החולים הכללי במסצ’וסטס ופרופסור עמית בבית הספר לרפואה בהרווארד.

מטבע הדברים, לא כל בעיות הפוריות הן תלויות גיל. נשים צעירות עלולות לסבול מבעיות רפואיות, כמו תסמונת השחלות הפוליציסטיות, אשר מהווה הפרעה הורמונלית המקשה להיכנס להיריון. ובזמן שאי פוריות נחשבת לא פעם לבעיה הנובעת מהנקבה, בכ-40 אחוז מהמקרים הבעיה דווקא טמונה בשותף הזכר. הכל מסתכם בשוק של עד 3.5 מיליארד דולר עבור שירותי פוריות בארצות הברית ב-2012, למעלה מפי ארבע בהשוואה ל-1988.

2. ייתכן שאת משתמשת בתרופה הלא נכונה, או ברופא הלא נכון

ייתכן שאת משתמשת בתרופה הלא נכונה, או ברופא הלא נכון

כ-10 אחוזים מהזוגות האמריקניים מתקשים להיכנס להיריון מבחינה היסטורית, זוג נחשב לעקר אם אינו מצליח להיכנס להיריון לאחר שנה של קיום יחסי מין סדירים ומתוזמנים היאב. בנקודה זאת, מומלץ לנשים מתחת לגיל 35 שבריאותן תקינה, הווי אומר, ללא מחלות בסיסיות שעלולות להשפיע על פוריותן, להיוועץ באנדוקרינולוג העוסק ברבייה, תת-התמחות רפואית ביילוד/גניקולוגיה המתמודדת עם טיפולי הפריה. מומלץ לנשים בגילאים בין 35 ל-40 להיוועץ במומחה לאחר ניסיון במשך 6 חודשים, בעוד שאלה שהן בנות למעלה מ-40 אינן אמורות להמתין יותר מ-3 חודשים לפני שהן פונות למומחה.

ישנם כ-1,400 אנדוקרינולוגים פעילים העוסקים ברבייה ומציעים שירותי הפריה ב-480 מרכזי פוריות בארצות הברית. ברם מפאת כמה סיבות, נשים רבות ממתינות זמן רב מדי בטרם הן פונות למומחה, מומחים טוענים. בנקרים מסוימים הן עשויות לבזבז זמן רב מדי בנטילת תרופות פוריות תחת השגחת הרופא המיילד/הגניקולוג שלהן. (בזמן שרק אנדוקרינולוגים מבצעים הליכים המצריכים רמת מומחיות גבוהה כהפריה חוץ גופית, או  הפריה חוץ גופית, רופא פריון רושמת תרופות פוריות המסייעות להגביר את קצב ייצור הביציות וההבשלה).

ברגע שנקבע המינון הנכון, אין הנשים אמורות באופן כללי להמשיך בתרופות פוריות למשך יותר מ-6 חודשים, אוצא זאב רוזנווקס, מנהל מרכז רונלד א. פרלמן וקלאודיה כהן לרפואת רבייה במכללת הרפואה וויל קורנל. חרף זאת שכיח לשמוע סיפורים אודות נשים אשר ממשיכות בתרופות למשך זמן רב הרבה יותר, מומחה פוריות טוענים.

הזמן יקר כשמדובר בטיפולי הפריה. הסיכויים להיכנס להיריון רק פוחתים ככל שהחודשים חולפים. בנוסף לכך, איכות הביציות יורדת במידה כל תלולה בראשית שנות ה-40 לחיי האישה עד כדי שמרפאות רבות אינן מאפשרות לנשים להשתמש בביציות שלהן לצורך הליכי הפריה חוץ גופית לאחר גיל 42. לאחר גיל זה, עליה להמשיך עם ביציות שנתרמו על ידי אישה צעירה יותר.

מחקר שנערך לאחרונה במימון מוסדות הבריאות הלאומיים מצא כי עבור נשים בגילאים 38-42 הסובלות מעקרות בלתי מוסברת, המשך ישירות להפריה חוץ גופית במקום הפרקטיקה הרווחת של ניסיון טיפולים אחרים ראשית מציע את הסיכויים הרבים ביותר לתינוק במשך הזמן הקצר ביותר.

3. איננו יודעים לטפל היטב בכל סיכון בריאותי

כמה מהסיכונים הבריאותיים המעורבים בטיפולי הפריה מוכרים לרופאים. אלה כוללים את הסיכון להיריון רב עוברים, המהווה גורם לכמחצית מהתינוקות שנולדו על ידי הפריה חוץ גופית ב-2010.

איננו יודעים לטפל היטב בכל סיכון בריאותי

תאומים נתונים לסיכון כפול לסיבוכים, לרבות לידה מוקדמת וההשלכות הכרוכות בה, כשיתוק מוחי, משקל נמוך בלידה ואף לידה של עובר מת. הסיבוכים אף גדלים ביתר שאת במקרה של שלישייה ויותר. עבור האם, הסיכונים בהיריון רב עוברים כוללים לחץ דם גבוה בשל ההיריון, דמם שלאחר לידה, ריתוק ממושך למיטה וסכרת.

בזמן שהעברה של שני עוברים, אשר במידה שישרדו יסתיימו בתאומים, היא עדיין הנורמה בהליכי הפריה חוץ גופית בארצות הברית, יותר ויותר אנדוקרינולוגים העוסקים ברבייה מקדמים את התועלות הבריאותיות הטמונות בהעברת עובר בודד. (ואמנם מומחים טוענים כי ברגע שנתונים בנוגע לשנים שאחרי 2010 ייחשפו לציבור, סביר להניח שהם יצביעו על ירידה בשיעור הריונות רב עובריים, היות שבשנים האחרונות יותר ויותר נשים העדיפו להעביר עובר אחד בלבד בכל מחזור טיפול).

ישנו מחסור במחקרים ארוכי טווח בנוגע לבריאותם של ילדים שנולדו באמצעות הפריה חוץ גופית בארצות הברית. קשה יותר לעקוב אחר תינוקות במדינה זאת מאשר במדינות שממנות טיפולי הפריה כחלק ממערכת הבריאות הלאומית. מחקר שנערך בשוודיה בשנה שעברה מצא כי ישנו סוכן מוגבר במידה מועטה אך משמעותית לנכות רגשית בתינוקות שנולדו בהפריה חוץ גופית. נייר שפורסם בכתב העת הרפואי הבריטי מוקדם יותר השנה טוען גם כי ילדים שנולדו בהפריה חוץ גופית עשויים לסבול מלחץ דם גבוה יותר, מרמות גבוהות יותר של חלוקת שומן בגוף וגלוקוז, ותפקוד כלי דם מופחת בהשוואה לילדים שנולדו באופן טבעי.

למרות אלה, מחקר אוסטרלי שנערך השנה בנוגע לבריאותם של 547 מבוגרים בריאים בני 18 עד 29 שנולדו בהפריה חוץ גופית ומצא כי בריאותם תקינה בהשוואה לאלה שנולדו באופן טבעי. כותבי המאמר טוענים כי בכוונתם להזמין את הקבוצה למעקב על מנת להעריך את פוריותם כשהם מתחילים לבנות משפחה משל עצמם.

דיון בנוגע לסיכונים ולעניינים הבלתי ידועים המזוהים עם טיפולי פוריות אמור להיות חלק חשוב מכל שיחה בין רופא למטופלת, וכל מטופלת החשה כי החששות שלה נדחות בלך ושוב צריכה למצוא רופא אחר.

4. חפשי קבוצות תמיכה לשליטה והתמודדות עם המתח

במהלך שני ניסיונות בלתי מוצלחים בהזרעה תוך רחמית ושלושה הפריות חוץ גופיות לפני כמה שנים, סינתיה ליר מצאה עצמה מתרחקת מחברים ומשפחה. “המתח הנלווה לאמצעים מלאכותיים להתעברות הוא נורא”, אומרת ליר, שהיא בת 42 כיום ומדריכת כושר בניופורט ניוז, וירג’יניה. המתח מוטט את נישואיה, היא אומרת. “עבור זוגות רבים, זה משבר אמיתי”.

חפשי קבוצות תמיכה לשליטה והתמודדות עם המתח

לא הייתה קבוצת תמיכה בנושא עקרות באזור של ליר, ולקח לה זמן מה למצוא תרפיסט שיוכל לסייע באבחון של הפרעת מתח פוסט טראומטי בעקבות הטיפולים הכושלים והתמוטטות נישואיה. רופא הפוריות שלה, אותו היא אהבה, מעולם לא הציע ייעוץ או רשם הפנייה.

בזמן שקלינאים עשויים שלא להחזיק בידע אודותיהן, משאבים לתמיכה אכן קיימים לעומת זאת. יש אתרים המכילים פילוח עדכני של קבוצות התמיכה המובלות על ידי עמיתים ועל ידי אנשי מקצוע.

לכל הפחות, קלינאים אמורים לאפשר לזוגות לדעת על שירותי התמיכה הזמינים באזור, אפילו אם המטופלים אינם מבקשים אותם, מומחים טוענים. “את מחביא את כל הדברים האלה מכיוון שאינך רוצה לוותר”, ליר אומרת.

היא הצליחה לצלוח את הפרעת המתח הפוסט טראומטי והתעברה באופן בלתי צפוי במסגרת מערכת יחסים חדשה. בתה היא בת כ-4 שנים. “זאת יכולה להיות חווית למידה נהדרת”, ליר אומרת בנוגע למאמציה להיכנס להיריון, “אולם היא עשויה שלא לעבוד כפי שציפית”.

5. בהצלחה בהבנת “שיעורי ההצלחה”

הקונגרס דורש ממרכזי בקרת ומניעת המחלות לפרסם דוח שנתי בנוגע לשיעורי ההצלחה של מרפאות פוריות המציעות טיפולי פוריות. אלא שהמידע מוצג בדרך כלל בשפה קלינית, כאשר נעדרות מנתונים דחוסים אלה כל תשובות לשאלות שמרבית הנשים רוצות תשובה אליהן. מה היא הסבירות האינדיבידואלית להיכנס להיריון, וכמה מחזורי טיפול זה יצריך?

מצדדים מסוימים טוענים כי שיעורי “ההצלחה” צריכים להיות מתויגים בתור שיעורי “כישלון” על מנת להעניק לנשים תחושה אמיתית באשר לסיכויים ניצבים בפניהן. לדוגמה, המידע הלאומי שנאסף על ידי האגודה לטיפולי פוריות גורס כי בקרב נשים בנות 41 עד 42 העוברות הפריה חוץ גופית באמצעות הביציות שלהן, 11.2% עד 12.4% מהמחזורים הביאו ללידת ילוד חי. הנתונים ישפיעו בצורה שונה אם יבטאו את אותו הדבר בדרך אחרת: שסיכוי הכישלון במחזורי טיפול בקרב אוכלוסייה זאת הם כ-9 מתוך 10.

נשים רבות מקבלות את הרושם שהפריה חוץ גופית יותר עובדת מלא עובדת, שהרי אחרי הכל מדובר בטכנולוגיה מתוחכמת ביותר. אולם, אפילו בקרב נשים בנות פחות מ-35, פחות מ-50% מהמחזורים מצליחים. “העובדה שלא הצלחנו הייתה הרסנית”, אומרת פמלה מהוני ציגדינוס, כותבת ומחברת הספר .”אחוות נשים אילמת”, ביוגרפיה על טיפולי הפריה. “הציפייה הייתה שהרופאים מחזיקים בפתרונות לכל דבר”.

הנתונים עליהם מדווחות מרבית המרפאות מפורטים ככל שיהיו הם “בראש ובראשונה כלי מקצועי” עבור התעשייה, מודה שון טיפטון, דובר אגודת טיפולי הפוריות (נתוני ה-CDC דומים). הנתונים משקפים מה מרפאות חושבות בנוגע לתהליכים שלהן, ולא בהכרח מה זוגות עקרים חושבים על סיכויי ההצלחה שלהם. האגודה פועלת על מנת ליצור מודל חיזוי מקוון וחינמי לטובת המטופלים שיאפשר להעניק להם תחושה טובה יותר באשר לסיכויי ההצלחה, אומר ד”ר צ’רלס ס. קודינגטון III, פרופסור לילודה וגניקולוגיה בבית הספר לרפואה על שם מאיו ברוצ’סטר, מינסוטה ונשיא האגודה.

6. אולי הגיע הזמן להפסיק את הטיפול

עבור ציגדינוס, הקש ששבר את גב הגמל הגיע כאשר, כחלק ממחזור הפריה חוץ גופית היא התבקשה לעבור ממוגרמה, ביום ההולדת ה-40 שלה. לאחר שניסתה להרות במשך 10 שנים, הן באופן טבעי והן בטיפולי פוריות למיניהם, היא ובעלה החליטו כי הם הגיעו מים עד נפש וביטלו את מה שתוכנן להיות המחזור הרביעי שלהם.

אחיות, עוזרים ורופאים צריכים להיות מודעים להשפעת הגינונים ליד מיטת המטופלת ובריאות המטופלת, ד”ר ג’יימס מרלינו, בכיר בעל ניסיון רב במרפאת קליבלנד. הוא מצטרף לניוז הב יחד עם שרה מארי.

אולי הגיע הזמן להפסיק את הטיפול

רוב הזמן, ההחלטה להפסיק את טיפולי ההפריה הגובים מחיר פיזי, רגשי וכספי נמצאת בידיה של המטופלת. “המרפאות ינסו להפעיל שיטות מכירה הגורמות לך לרכוש מוצר משודרג או נלווה למוצר שנקנה”, אומרת ציגדינוס, וטוענת כי ישנה אפשרות של ביציות מתורמים או של פונדקאות כשטיפולים אחרים נכשלים. נראה שמרפאות רבות עסוקות יותר בהשארת זוגות בטיפול, הווי אומר, למכור להם שירותים נוספים, מאשר לסייע להם להבין את הסיכונים הפוטנציאליים שבהמשך הטיפול, אומרת ציגדינוס.

מתן תחושה ריאלית למטופלת באשר לסיכויה הוא “מיומנותו המשמעותית ביותר של הרופא ומחויבותו המשמעותית ביותר”, אומר תות מבית החולים הכללי במסצ’וסטס. “היות שלא ניתן אף פעם להבטיח תוצאה, עלינו לכל הפחות לטפל בהן היטב”. על המטופלות להיוועץ ברופאיהן בנוגע להשוואה בין החוויה שלהן לזאת של מטופלות עם פרופילים דומים, ולשקול הפסקה במידה שתוצאותיהן פחות טובות מהממוצע, תות גורס. מערכת יחסי רופא-מטופל המושתת על אמון אמורה לכלול הערכה של העתודות הרגשיותשנותרו לאחר כל מחזור טיפול, הוא אומר.

למען הסר כל ספק, התמדה זאת יכולה לנבוע מרצון אמיתי בקרב הרופאים לסייע למטופלות להגשים את חלומן להפוך לאימהות. ולפעמים המחזור האחרון יצליח, כנגד כל הסיכויים. אולם האמת היא שרופאים מרוויחים יותר כסף כשאישה עוברת יותר טיפולים.

השירות הנאמן ביותר המונע למטופלות הוא הערכה כנה של הסיכויים שלהן, הסיכונים הכרוכים, והתמיכה במידה שהן מחליטות להפסיק את הטיפול, טוענים חסידי העקרות. ציגדינוס אומרת שהיא מעולם לא קיבלה כל כך הרבה שיחות טלפון למעקב ממרפאת הפוריות שלה לאחר שביטלה את המחזור הרביעי שלה, במה שמהווה מחווה שכיחה שלטענתה הוצעה לבעלה לאחר ניתוח שגרתי בכתף.

7. שימור הפוריות שלך? אל תסמכי על זה

שימור הפוריות שלך? אל תסמכי על זה

כשנשים ניצבות בפני בעיות בריאותיות, כטיפולים לסרטן, אשר עלולות להשפיע על פוריותן העתידית הסתמכו במשך רבות בשנים על הקפאת הביציות שלהן. בשלהי 2012, האגודה האמריקנית לרפואת רבייה הסירה את התווית “ניסיוני” מטכניקות להקפאת ביציות, מה שאפשר לנשים נוספות המעוניינות להמתין עם הבאת ילדים לעולם מכיוון שטרם מצאו את השותף מתאים או מכיוון שאינן יכולות להרשות לעצמן לקחת הפסקה בקריירה שלהן את השימוש בהליך זה. יתרה מכך, התקדמות משמעותית בטכנולוגיה של הקפאת ביציות הושגה בשנתיים האחרונות בזכות שיטת הקפאת בזק המשפרת את סיכויי ההישרדות של הביצית בהיותה מוקפאת ולאחר מכן מופרשת לצורך שימוש בהפריה חוץ גופית.

אלה הן החדשות הטובות. החדשות הרעות הן “שלא ניתן להפוך את הביציות לצעירות יותר”, אומרת ג’וזפין ג’ונסטון, חוקרת במרכז הייסטינגס, מכון מחקר שלא למטרות רווח המוקדש לחקר הבעיות האתיות העולות ממחקר ביולוגי ויישומו בתחומים כגון הנדסה גנטית, אשר עורכת מחקר בנוגע לבעיות האתיות העולות מטיפולי הפריה. נשים שמקפיאות את הביציות שלהן בשלהי שנות ה-30 או תחילת שנות ה-40 לחייהן ככל הנראה תהיינה בעלות מספר קטן יותר של עוברים ברי קיימא, ברגע שביציות אלה מופשרות ומעורבבות עם זרע, מאלה שמקפיאות את הביציות שלהן בהיותן נשים צעירות יותר, כתוצאה מירידה באיכות הביצית הנובעת מהגיל. האגודה האמריקנית לרפואת רבייה ציטטה זאת ועניינים נוספים בבואה להזהיר כי הם “אינם מוכנים עדיין לאשר שימוש נרחב בהקפאת ביציות לשימוש בררני”.

איכותם של הביציות והזירעונים כאחד פוחתת עם ההתקדמות בגיל, מה שמגדיל את הסיכויים למומים. לדוגמה, גיל אם מבוגר יותר קושר עם סיכון מוגבר לתסמונת דאון, בזמן שגיל אב מבוגר יותר קושר לסיכון מוגבר לאוטיזם. ואלה משתייכים להריונות שמסתיימים בלידת יילוד חי, אלא שנשים מבוגרות יותר רגישות יותר להפלה.

“נשים חייבות להישמר פן הביציות שלהן תוקפאנה ללא כיסוי של פוליסת ביטוח”, אומר רוזנווקס מקורנל. עדיף שהחברה תתפתח בעזרת טכנולוגיה, מקומות עבודה ובתי ספר להשכלה גבוהה שיקלו על נשים לקחת הפסקה בשנות ה-20 ותחילת שנות ה-30 לחייהן, אומרת ג’ונסטון, מה שיפחית מהלחץ המוטל על נשים להתבסס בקריירות שלהן בטרם הקמת משפחה.

*כל המאמרים באתר נכתבו באנגלית על ידי מומחי פריון ממוסדות מוכרים בארה"ב ואנגליה. המאמרים תורגמו בשפה פשוטה להבנה. משפחת אמבריון שואפת לספק לכל מטופלת מידע עדכני וחינוכי לגבי כל הנושאים הקשורים לפריון ותהליך תרומת ביציות.

קידום אתרים אורגני | פרסום בפייסבוק | Powered & Designed by EVEREST

לכל שאלה בכל שעה